מדוע מלחמת ששת הימים נפקדת מהקולנוע הישראלי?

בניגוד למפל אלבומי הניצחון ששטף את הארץ אחרי מלחמת ששת הימים, הקולנוע הישראלי דווקא התקשה להתמודד עם הנושא. מה היה במלחמה הזאת שגרם ליוצרי הסרטים בארץ להשתתק?

אורי קליין
אורי קליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

ב"בירושלים", סרטו התיעודי של דוד פרלוב מ-1963, ישנה סצינה נפלאה, אחת מיני רבות, שבה קהל עולץ מתגודד בצד החומה שהפרידה אז בין שני חלקי העיר, ודרך חרכיה מציץ אל האחר, האסור, הבלתי מושג, שנגלה מעברה השני. זו היתה ירושלים שבה חייתי במשך ארבע שנים, כשהייתי סטודנט באוניברסיטה העברית הממוקמת בגבעת רם, בין השנים 1964 ל-1968, ואהבתי אותה. בשנה השלישית שבה חייתי בירושלים, ונדדתי בה מדירה שכורה אחת לשנייה בשכונות הרבות של העיר, פרצה מלחמת ששת הימים. הייתי בה בימי הכוננות שקדמו לה, אני זוכר את המתח שאותו הפגתי לפעמים בצפייה בשלושה סרטים ביום בבתי הקולנוע המגוונים והביזאריים לפעמים שאכלסו אז את העיר – בקולנוע "ארנון", למשל, שניצב במרכז העיר, השירותים היו ממוקמים מתחת למסך, ומדי כמה דקות צפית במישהו יורד לשירותים, דמותו החשוכה מתערבת בנעשה על המסך, ואז מטפסת מהם חזרה – וכשהמלחמה פרצה חזרתי לתל אביב במה שהתברר לי אחר כך כאוטובוס האחרון שעזב את ירושלים לכיוון עיר מגורי הרשמית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ