הוליווד גילתה שגיוון אתני מביא למכירת יותר כרטיסים. השינוי בדרך

סקר חדש שערכה אחת מסוכנויות השחקנים הגדולות בהוליווד טוען כי סרטים שצוות השחקנים בהם מגוון מבחינה אתנית מושכים יותר קהל. נראה שבעידן קפיטליסטי, שינויים יכולים להתרחש רק כך

אורי קליין
אורי קליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

קפיטליזם זה קפיטליזם ובסוף הכל מיתרגם לכסף. זכורה עדיין המהומה שפרצה כאשר התפרסמה רשימת המועמדים לאוסקר לשנת 2015, וברשימת 20 השחקנים שהיו מועמדים בקטגוריות של שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן ושחקנית משנה לא נמצא אפילו שחקן לא־לבן אחד. המחאה הגורפת של יוצרים ושחקנים שחורים, היספנים ואסיאתים לעובדה זו, שכללה קריאה להחרים את הטקס, האיצה באקדמיה לאמנויות ומדעים שמחלקת את האוסקרים לשנות את חוקי התקנון שלה עד ל-2020 בכל מה שנוגע לייצוגם של יוצרים ושחקנים לא־לבנים ברשימת המועמדים לפרס האוסקר – עניין בעייתי לכשעצמו, שכבר התייחסתי אליו בעבר, במידה שמוצאו של שחקן או יוצר תקבע את הכללתו ברשימת המועמדים ולא איכות עבודתו; האם אפליה מתקנת מהסוג הזה אמנם תקדם את מעמדם של שחקנים ויוצרים לא־לבנים בתעשיית הקולנוע האמריקאית? – אך כבר ברשימת 20 השחקנים שהיו מועמדים השנה לאוסקר נכללו שבעה שחקנים לא־לבנים (ושניים מהו זכו בקטגוריות שחקן ושחקנית המשנה: ויולה דיוויס עבור "גדרות", שלמרות זכייתה והביקורות המהללות שהסרט זכה לו לא הופץ בישראל, שזה עניין שראוי לדון בו בהזדמנות אחרת, ומאהרשאלה עלי עבור "אור ירח"). כמו כן, חמשת הבמאים שהיו מועמדים לפרס בקטגורית הבימוי הטוב ביותר כללו במאי שחור אחד: בארי ג'נקינס, יוצרו של "אור ירח", שבסוף הטקס – אחרי הבלגן שליווה את ההכרזה המוטעית שהסרט הכה־לבן "לה לה לנד" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר – התברר כסרט שזכה בפרס זה (והיה משהו בעל נימה כמעט סימבולית בבלגן חסר התקדים הזה בתולדות האוסקר, שהביא לשיאו את טקס חלוקת פרסי האוסקר האחרון, שייצג את המורכבות המאפיינת את התמודדותן של אמריקה בכלל והוליווד בפרט עם הגיוון האתני הקיים בהן).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ