האם כל רימייק נדון לכישלון כמו "הפיתוי" של סופיה קופולה?

יכולים לדמיין גרסה חדשה ל"הסנדק" או "הציפורים"? סרטה החדש של סופיה קופולה, שמתבסס על סרטו של דון סיגל מ–1970, מעלה שוב את השאלה מהו רימייק ולמה הוא ייחודי לקולנוע

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי קליין
אורי קליין

בכל פעם שעולה לאקרנים סרט שהוא גרסה חדשה של סרט ידוע, עולה מחדש השאלה הייחודית לקולנוע — מהו רימייק? גם אני דנתי כבר בשאלה זו בעבר, כשלאקרנים עלתה ב-2016 גרסתו של טימור בקמאמבטוב ל"בן חור", שכשלה ביקורתית וקופתית, בעוד שהגרסה של ויליאם ויילר מ-1959 שקדמה לה זכתה ב-11 פרסי אוסקר והגרסה האילמת של פרד ניבלו מ-1925 היתה לאחד הסרטים המכוננים בתולדות הראינוע האמריקאי. כל הגרסאות האלה התבססו על ספרו של לו וולאס, שיצא לאור ב-1880. השאלה עולה כעת מחדש לאחר שבשבוע שעבר עלה לאקרנים בישראל סרטה העלילתי הארוך השישי של סופיה קופולה, "הפיתוי", שזיכה את הבמאית בפרס הבימוי בפסטיבל קאן האחרון. כל מי שהתייחס לסרט ציין שהוא "רימייק", כלומר גרסה קולנועית נוספת, לסרטו של דון סיגל מ-1971, שהשם העברי שניתן לו היה "הנקמניות". שני הסרטים התבססו על אותו מקור ספרותי, ספרו של תומאס קאלינן, "The Painted Devil", שלשתי גרסאותיו הקולנועיות, של סיגל ושל קופולה, הוענק השם "The Beguiled". לא קראתי את ספרו של קאלינן, אך שני הסרטים, המתרחשים בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, מציגים את סיפורו של חייל צפוני פצוע (קלינט איסטווד בסרטו של סיגל, קולין פארל בסרטה של קופולה), הנאסף לפנימייה דרומית של בנות, ובה נוכחותו הגברית מערערת את מערך הכוחות העדין ששרר במוסד בין מנהלתו הקשוחה, המורה שלצידה וקומץ התלמידות בגילים שונים — אחת מהן מתבגרת מינית — שנשארו בפנימייה בזמן המלחמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ