"נפילת אימפריית הכסף": מה עושה אידיאליסט שמגלה שני שקי כסף
"נפילת אימפריית הכסף", סרטו החדש של דניס ארקאן, הוא סאטירה על השיטה הקפיטליסטית בעשור הנוכחי. לעתים זה מופרך ולא אמין, לעתים שנון ונוקב, אבל בכל אופן כדאי לצפות בו
"השורקים": זה מבולבל ומתסכל, אבל זה משעשע
הסרט החדש של קורנליו פורומבויו הרומני, "השורקים", מספר על שוטר מושחת שלומד שפת שריקות באיים הקנריים כדי לחלץ מהם עבריין. בניגוד לסרטים הריאליסטיים המוצלחים, הסרט הזה מעורפל אבל גם מהנה ומבריק לעתים
"ג'וג'ו ראביט": סרט התבגרות מלא דמיון שהוא גם סאטירה על הנאצים
סאטירה פרועה היא עמדת המוצא של הבמאי טאיקה ואיטיטי ב"ג'וג'ו ראביט", המסופר מעיניו של בן 10. אבל בזכות משחק מדהים של הילד, לצד סקרלט ג'והנסון המעולה כאמו, זהו גם סרט התבגרות נוגע ללב
"1917": מופע ראווה מרשים מאין כמותו
קשה להסיר את המבט מ"1917", המתרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה ומתמקד אך ורק במסעם של שני גיבוריו. שבחים מגיעים לבמאי סם מנדס ועוד יותר מכך לצלם הגדול רוג'ר דיקינס
"עיניים שלי" הוא אירוע מכונן בתולדות הקולנוע הישראלי
הסרט הראשון בטרילוגיה של ירון שני, "עיניים שלי", מסתמן כאחת היצירות הייחודיות ביותר שהופקו כאן
"מרגלים לא רגילים": העם דורש סרט המשך
סוכן חשאי הופך ליונה ומנסה לתפוס את הנבל התורן יחד עם חנון חסר ביטחון. תוסיפו פסקול מצוין ומנה הגונה של אקשן, ותקבלו סרט לא פחות מגאוני | ביקורת
"ברלין - סיפור אהבה": המקבילה הקולנועית למלכודת תיירים
"ברלין — סיפור אהבה" אינו סרט שלם ואפילו קשה לכנותו אנתולוגיה. זהו גיבוב של סרטים קצרים, שרובם המוחץ נעים על הציר בין סתמיים לרעים ממש
"השנה הראשונה שלי": סוף סוף סרט על חברות בין גברים בלי מתח מיני
"השנה הראשונה שלי", על חברות הנרקמת בין שני סטודנטים לרפואה, הוא סרט מאופק שעשוי לייגע לפרקים את הצופה. כוחו טמון דווקא בטון היבשושי שלו
"פצצה": לסרט הזה היה פוטנציאל נפיץ מאוד
"פצצה" חוזר אל פרשת ההטרדות המיניות ברשת פוקס ניוז שבסופה הודח המייסד והמנכ"ל, רוג'ר איילס. למרות כמה סצינות מצוינות, זהו יותר מיצג מאשר דרמה בעלת יסודות אלגוריים וסאטיריים
"מלחמת הכוכבים: פרק 9 - עלייתו של סקייווקר" הוא סיום מלאכותי ומהונדס לסאגה
בפרק האחרון בסאגת החלל הוותיקה, ניסו בדיסני לרצות את המעריצים הוותיקים עם מנה גדושה של נוסטלגיה במינימום תעוזה. למרות האקשן המסחרר, התוצאה היא אחד הסרטים היותר סינתטיים שיצאו לאחרונה מהוליווד
"רֶמי – ילד של אף אחד": יצירה נדירה בנוף תעשיית הילדים המסחרית
מאבקים מעמדיים, עוני, אנשים רעים ואפילו מוות של דמויות אהובות. בעולם שבו מרככים בשביל הילדים את כל הפינות החדות טוב שיש סרט כמו "רֶמי — ילד של אף אחד"
לא מפליא שסרט שקוראים לו ״סוסיתא״ לא מתניע
סרטו של דוד קרינר, "הסוסיתא של הרצל", מתיימר לייצג פריפריה בזמן מלחמה, אך עושה זאת בשטחיות בכל החזיתות
"מחתרת השישה" בנטפליקס: אם אתם בקטע של חור בראש
ריאן ריינולדס וסוללת כוכבים מנסים להפיל את הדיקטטור ליאור רז, בסרט האקשן שביים מייקל ביי עבור נטפליקס — וזה רוטט ורועש כמו שזה נשמע
"ג'ומנג'י: השלב הבא": הדמיון הלך לאיבוד בג'ונגל
הסרט השלישי בסדרת "ג'ומנג'י" ניסה לסחוט עוד מגל הנוסטלגיה שהפך את קודמו ללהיט, אך התוצאה היא הפקה שמרנית שדרכה במקום
אני לא מאשים: סרטו החדש של רומן פולנסקי הוא מצוין. נקודה
"קצין ומרגל", על פרשת דרייפוס, הוא סרט מצוין הממחיש שוב את האינטליגנציה שמנחה את רומן פולנסקי כאמן. ואל תצפו מביקורת זו לאף מלה על צדדים אחרים באישיותו של הבמאי הזה