סרט

"קפה דה פלור" יוצר כאוס מאורגן

בין פאריס של סוף שנות ה-60 למונטריאול של תחילת שנות האלפיים - “קפה דה פלור” מחבר שני סיפורים על תלות רגשית וההתמודדות עם אובדנה, ומציג שוב את כישרונו של הבמאי ז’אן־מארק ואלה

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי קליין
אורי קליין

ב-2005 התגלה הבמאי הקנדי־צרפתי ז'אן־מארק ואלֶה עם סרטו "קרייזי", יצירה אקסצנטרית ופרועה, שבסגנון ייחודי, שנע בין המלודרמטי לקומי, תיארה כמה עשורים בחייו של הומו צעיר, בן למשפחה קתולית שמרנית, שמאמינה בייעודו המשיחי מאחר שהוא נולד בחג המולד. "קרייזי" היה מסוג הסרטים שיכלו בקלות לקרוס תחת עומס התחבולות התסריטאיות והסגנוניות, אך בשל התבונה שהנחתה אותו הוא פעל רוב הזמן ועורר סקרנות בנוגע להמשך דרכו של הבמאי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ