מי צריך קולנוע איטלקי מעודן כשיש זבל בטלוויזיה? - ביקורת סרטים - הארץ

מי צריך קולנוע איטלקי מעודן כשיש זבל בטלוויזיה?

סרטו של מטאו גארונה “ריאליטי”, המציב תור של מועמדים ל”אח הגדול” בפתח אולפני צ’ינצ’יטה האגדיים, הוא משל עגום וקומי כאחד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

צפייה שנייה ב"ריאליטי", סרטו של הבמאי האיטלקי מטאו גארונה, מוכיחה עד כמה הצפייה בסרט במסגרת הדחוסה של פסטיבל קאן עלולה להביא לכך שלא יקבל את ההערכה הביקורתית שהוא ראוי לה. כאשר צפיתי בסרט בעת שהשתתף בתחרות על פרס דקל הזהב בקאן ב-2012, הבעתי את אכזבתי ממנו; הקומדיה הצנועה יחסית של גארונה הלכה לאיבוד מבחינתי בתוך אוסף סרטים מרשימים יותר (שנמנו עמם באותה שנה “מעבר לגבעות" של כריסטיאן מונג'יו ו"אהבה" של מיכאל האנקה). האכזבה מ"ריאליטי" נבעה גם מכך שב-2008 ביים גארונה את סרט הפשע המרשים "גומורה", ובהשוואה לו, סרטו החדש נדמה היה מינורי ואף טריוויאלי מעט.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ