"צל הימים": יותר מדי טריקים ושטיקים

יש רגעים יפים בסרט, אבל העיבוד של מישל גונדרי ל”צל הימים”, ספרו של בוריס ויאן, לוקה בעודף תחבולות קולנועיות המעלימות את הישירות הרגשית של המקור

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

שנים רבות חלפו מאז שקראתי את ספרו של בוריס ויאן, עליו מבוסס "צל הימים", סרטו של מישל גונדרי, ולפיכך אינני בטוח אם כל מה שנכלל בסרט לקוח אמנם מתוך הספר, שיצא לאור ב-1947 ועורר בזמנו תהודה רבה. כמו כן, לא צפיתי בגרסה הקולנועית הקודמת של הספר שבוימה ב-1968 על ידי שארל בלמון. עם זאת, מה שאני כן זוכר מקריאתי בספר הוא איזה שילוב שהתקיים בו בין להטוטנות ספרותית לישירות רגשית ובין בוטות לעדינות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ