"המשרת" - להיות אדם שחור בבית הלבן - ביקורת סרטים - הארץ

"המשרת" - להיות אדם שחור בבית הלבן

גבר שחור שבמשך כמה עשורים שימש כרב המשרתים בבית הלבן עומד במרכז הסרט “המשרת”. אבל הניסיון להציג דרך עיניו 60 שנות היסטוריה אמריקאית לא עולה יפה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

"המשרת", סרטו של הבמאי לי דניאלס, שוודאי יבלוט ברשימת המועמדים בכל טקסי פרסי הקולנוע שיסכמו את 2013, הוא מצגת קולנועית היסטורית שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט, ואמנם הצלחתה חלקית בלבד. ב-132 דקות מנסה הסרט לתאר 60 שנות היסטוריה אמריקאית, כשהוא מתמקד בסיפור מעמדם של השחורים בחברה האמריקאית ובמאבקם לשוויון זכויות. כדי לממש משימה זו מבקש הסרט לשלב בין הפרטי לציבורי, בין הפשטני למעט יותר מורכב ובין הדידקטי לאמירה היסטורית שיש בה מידה של אמביוולנטיות, כשכל זה נתון במעטפת של סנטימנטליות, שלעתים קרובות הופכת את ההיסטוריה של אמריקה לקיטש. ייתכן ומערבולת קולנועית זו הייה עובדת לולא היה דניאלס במאי שמגע ידו בוטה ולעתים אפילו גס. זהו סרטו העלילתי הארוך הרביעי. לא ראיתי את סרטו הראשון מ- 2005, "שדובוקסטר", אך הבוטות והגסות ניכרו ב-2009 בסרט שזיכה אותו בתהילה, "פרשס", וסרטו הבא, "העיתונאי" מ-2012, היה מופרך עד כדי גיחוך.

תגובות