"אנה ערביה": סרטו הטוב ביותר של עמוס גיתאי בשנים האחרונות

"אנה ערביה", המתאר מפגש בין עיתונאית צעירה למשפחה יפואית שהאם בה היא נוכחת נעדרת, הוא כמעט סיכום צורני ורעיוני של יצירתו של עמוס גיתאי

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

"אנה ערביה", סרטו החדש של עמוס גיתאי, מתחיל באזכורה של אשה שמתה קודם לתחילתו. שמה, אנו למדים, היה סיאם חסן, היא היתה ניצולת שואה ונישאה לערבי. במהלך סרטו של גיתאי נלמד שסיאם חסן נולדה בפולין, ששמה המקורי היה חנה קליבנוב, ושהיתה אם לשני בנים ולבת, אבל הפרטים הראשוניים נמסרים על ידי צעירה זרה, הניצבת על סף החלל שבו בילתה המנוחה את חייה. אזכורה של האשה המתה הוא אחד המפתחות לקריאתו של הסרט, שכמו רבים מסרטיו הקודמים של גיתאי מהווה מקום מפגש למכלול התנגשויות דיאלקטיות רעיוניות וצורניות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ