"מלון גרנד בודפשט" - תחכום או מניירה?

"מלון גרנד בודפשט" הוא אמנם סרט מענג ורב הברקות, אבל הוא גם תמרור אזהרה לבמאי וס אנדרסון רגע לפני שהוא נופל אל תהום המניירות

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי קליין
אורי קליין

יש הרבה על מה להתענג ב"מלון גרנד בודפשט", סרטו השמיני של התסריטאי והבמאי האמריקאי וס אנדרסון, שזכה באחרונה בפרס דב הכסף בפסטיבל הקולנוע של ברלין ועלה אתמול על האקרנים בישראל. ראשית, העיצוב החזותי של הסרט, שהוא מרהיב ומרובה בהברקות; שנית, המבנה העלילתי של הסרט שמורכב מסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, ואנדרסון, בשיתוף פעולה עם הצלם רוברט יאומן, מעניק לכל סיפור, על פי הרגע ההיסטורי שבו הוא מתרחש, את צורת וגודל המסך שתואמים אותו; ושלישית, הופעתו המשעשעת בסרט של צוות שחקנים גדול שבראשו ניצב רייף פיינס, שעושה ב"מלון גרנד בודפשט" את אחד מתפקידיו הבולטים והטובים ביותר עד כה. ועם זאת, למרות עינוגים אלה שהסרט מספק בזמן הצפייה בו, וכדאי לצפות בו בזכותם, משהו בסרט ממוסס את החוויה שכל אלה היו יכולים ליצור יחד, ומותיר בזיכרון תחושה מעומעמת של סתמיות משונה, כאילו איננו יודעים על מה ולמה נעשה הסרט והושקע בו הכישרון המוכח הרב הזה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ