אורי קליין
אורי קליין

יש הרבה על מה להתענג ב"מלון גרנד בודפשט", סרטו השמיני של התסריטאי והבמאי האמריקאי וס אנדרסון, שזכה באחרונה בפרס דב הכסף בפסטיבל הקולנוע של ברלין ועלה אתמול על האקרנים בישראל. ראשית, העיצוב החזותי של הסרט, שהוא מרהיב ומרובה בהברקות; שנית, המבנה העלילתי של הסרט שמורכב מסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, ואנדרסון, בשיתוף פעולה עם הצלם רוברט יאומן, מעניק לכל סיפור, על פי הרגע ההיסטורי שבו הוא מתרחש, את צורת וגודל המסך שתואמים אותו; ושלישית, הופעתו המשעשעת בסרט של צוות שחקנים גדול שבראשו ניצב רייף פיינס, שעושה ב"מלון גרנד בודפשט" את אחד מתפקידיו הבולטים והטובים ביותר עד כה. ועם זאת, למרות עינוגים אלה שהסרט מספק בזמן הצפייה בו, וכדאי לצפות בו בזכותם, משהו בסרט ממוסס את החוויה שכל אלה היו יכולים ליצור יחד, ומותיר בזיכרון תחושה מעומעמת של סתמיות משונה, כאילו איננו יודעים על מה ולמה נעשה הסרט והושקע בו הכישרון המוכח הרב הזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ