"נימפומנית" של לארס פון טרייר: סקס ללא אירוטיקה

נדמה שאין עוד במאי קולנוע כיום שסרטיו מייצגים את ייסוריו וחרדותיו באופן כה מוקצן כמו לארס פון טרייר, שמעולם לא הסתיר את מצבו הנפשי המעורער. השאלה עד כמה הדמויות בסרטיו מייצגות אותו עולה לדיון באופן חריף במיוחד בסרטו החדש, "נימפומנית"

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

בפתח כל אחד משני החלקים של "נימפומנית", שמוקרנים בנפרד ואורכו של כל אחד מהם הוא כשעתיים, מופיעה הודעה שמכריזה שמדובר בגרסה מקוצרת ומצונזרת של הסרט, שנוצרה באישורו של במאי הסרט, לארס פון טרייר, אך ללא מעורבותו (הגרסה השלמה של הסרט, שפון טרייר שאף שתוקרן ברצף, אמורה להיות באורך של חמש וחצי שעות).

לפני שאביע את עמדתי לגבי סרטו החדש של פון טרייר, אומר למעוניינים לצפות בו את הדבר הבא: אם צפיתם בחלקו הראשון, הוא עורר בכם עניין ולא נרתעתם ממנו כך שבשום פנים ואופן לא תרצו לחזור למחוזותיו הקולנועיים, צפו גם בחלקו השני. אינני מציע זאת כיוון שבלי החלק השני לא ניתן להבין את סרטו של פון טרייר; החלק הראשון אינו נגמר, כמו פרק בסדרת מתח בטלוויזיה, באיזושהי תעלומה, שפתרונה יבוא בחלק הבא, ורבים מהנושאים שהסרט עוסק בו טופלו כבר בחלק הראשון; אלא, כפי שקרה גם במקרה של "להרוג את ביל" של קוונטין טרנטינו, לא רק שהחלק השני מרחיב ומעמיק את החלק הראשון, אלא מייצר עמו קשר דיאלקטי, שהוא לב לבו של סרטו של פון טרייר. בארצות הברית הוקרנו שני חלקי הסרט בהפרש של כמה חודשים, כפי שהיה גם במקרה של סרטו של טרנטינו, וכל חלק, כשיצא לאקרנים, התקבל ביקורתית כאילו היה סרט העומד בפני עצמו. בישראל, לעומת זאת, כמו גם במדינות אחרות בהן הסרט אושר להקרנה, שני החלקים מוקרנים באותה עת, וניתן לצפות בהם ברצף, עם הפסקה קצרה ביניהם, או בימים שונים. זו הדרך הנכונה לצפות בשני חלקי "נימפומנית", שמרכיבים יצירה אחת, רציפה ועקבית, וכך גם אתייחס אליהם ברשימה זו, כמהווים יצירה אחת, שמורכבת משני חלקים (וכל חלק מחולק לארבעה פרקים).

תגובות