"מסע של מאה צעדים": עוד סרט אוכל

14 שנים אחרי סרטו "שוקולד" חוזר הבמאי לאסה האלסטרום לנפלאות האוכל, והפעם מממלא את המסך באדי קארי ובניחוחות המטבח הצרפתי. אלא שסרטו החדש, "מסע של מאה צעדים", הוא אלגוריה שבושלה ביד כבדה מדי

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

אני כבר כמעט נדמה לנודניק בעיני עצמי כאשר אני מתלונן אחת לזמן־מה שסרטים העוסקים בנפלאותיו של האוכל נמאסו עלי. ואכן, נמאסו עלי סרטים שמתרפקים על יופיין של מנות המוגשות במסעדות (ולפעמים בבתים פרטיים); סרטים שטוענים מזון בקלישאות פסבדו פילוסופיות ומשתמשים בו כדימוי ליחסים בין הבריות; ובכל פעם שאני שומע במאי או שחקן המעורב בסרט שכזה אומר בראיון יח"צני שכדאי לבוא לסרט רעבים כי הוא יעורר את הרצון לרוץ למסעדה הקרובה מיד בתום הצפייה בו, התיאבון לצפות בו סר ממני כמעט מיד. מעמדתי זו לא איסוג כנראה עד שיגיע סרט נוסף ברמתו של "החגיגה של באבט", של הבמאי הדני גבריאל אקסל מ-1987, שהיה בו הרבה יותר מסגידה למזון איכות (או אפילו "ראטאטוי", הסרט המצויר השנון מ-2007). ו"מסע של מאה צעדים" של הבמאי השוודי לאסה האלסטרום, למרות כמה הנאות שסיפק לי, לא גרם לי נסיגה כזאת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ