אורי קליין
אורי קליין

הקומיקאי והבמאי היהודי מל ברוקס נשאל פעם בראיון איך הוא הצליח לגרום למשפחתו לקבל את עובדת נישואיו לאשה קתולית ממוצא איטלקי – השחקנית אן בנקרופט – והוא ענה שאין פשוט מזה: קודם אתה מביא הביתה, למשפחה יהודייה, אשה אפרו־אמריקאית, ומציג אותה כארוסתך, ואחרי זה המשפחה מוכנה לקבל הכול.

נזכרתי בתשובה מאוד לא תקינה פוליטית זו – אבל מצחיקה, לדעתי – כשצפיתי ב"למה זה מגיע לי?", הקומדיה הצרפתית המאוד לא תקינה פוליטית של פיליפ דה שוברון, אבל המצחיקה, לדעתי, לפחות בחלקים שלה, שהיתה ללהיט ענק במולדתה (יותר מ-12 מיליון צופים), ועלתה כעת בישראל. אפשר להתייחס לסרטו של דה שוברון בשתי דרכים: להתייחס אליה כאל קומדיה נוסח הקומדיות הקולנועיות הצרפתיות העממיות ברובן, שמיועדות בעיקר לקהל הבורגני, ועיסוקה בריבוי התרבותי המאפיין את החברה הצרפתית העכשווית מיועד לטייח את המתחים האמיתיים שריבוי זה מעלה בחברה הצרפתית; הדרך האחרת היא להשתעשע מהסרט ולהתעניין דווקא באופן שבו המתחים האתניים, שסרטים צרפתיים כה רבים עסקו בהם בשנים האחרונות, התגלגלו לתוך קומדיה עממית שמטיחה את חוסר התקינות הפוליטית שלה היישר בפרצופנו. אף שאיני חסיד של הקומדיה הצרפתית העממית העכשווית, אני בוחר ללכת במקרה הזה בדרך השנייה, גם אם "למה זה מגיע לי?" אינו מייצג, וכנראה גם לא ייצג לעולם, את סוג הקולנוע המועדף עלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ