טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המציאות הקודרת של "אידה"

קל להתפעם מהסרט "אידה", העוסק באופן שבו זיכרון השואה מוטבע בזיכרונה של אומה, ומן הכובד האמנותי שהוא מציג. אבל דווקא הכובד הזה הוא מרכז חולשתו

תגובות
סרטי לב

סרטו של הבמאי הפולני פאוול פאווליקובסקי "אידה" הוא אחד הסרטים המוערכים ביותר של השנה, הוא זכה כבר במספר רב של פרסים, מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ובוודאי אף יהיה מועמד לאוסקר בקטגוריה זו, וסביר להניח שיזכה בה. ועם זאת יחסי אליו אמביוולנטי. מצד אחד, אני מעריך את ניסיונו לשרטט דיוקן של פולין של ראשית שנות ה-60 בסגנון קולנועי מינימליסטי וחמור סבר לכאורה. מצד שני, יש בסרט משהו שלמרות נושאו והסיפור שמוצג בו מרחיק אותי ממנו. יהיו שיטענו כי סגנונו של הסרט עושה זאת במכוון; שהיו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות