המציאות הקודרת של "אידה"

קל להתפעם מהסרט "אידה", העוסק באופן שבו זיכרון השואה מוטבע בזיכרונה של אומה, ומן הכובד האמנותי שהוא מציג. אבל דווקא הכובד הזה הוא מרכז חולשתו

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

סרטו של הבמאי הפולני פאוול פאווליקובסקי "אידה" הוא אחד הסרטים המוערכים ביותר של השנה, הוא זכה כבר במספר רב של פרסים, מועמד לגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ובוודאי אף יהיה מועמד לאוסקר בקטגוריה זו, וסביר להניח שיזכה בה. ועם זאת יחסי אליו אמביוולנטי. מצד אחד, אני מעריך את ניסיונו לשרטט דיוקן של פולין של ראשית שנות ה-60 בסגנון קולנועי מינימליסטי וחמור סבר לכאורה. מצד שני, יש בסרט משהו שלמרות נושאו והסיפור שמוצג בו מרחיק אותי ממנו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ