בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבמאי שרואה את ה"שקופים" בחברה, וזה שלא רואה דבר דרך "חלונות"

בסרטו העלילתי השני, "שקופים", לא משחזר מושון סלמונה 
את האיכות של סרטו הראשון, אך נותר קול ייחודי שראוי להישמע. יעקב איילי, לעומתו, עמל עשר שנים על "חלונות", סרט יומרני שייבלע בשולי הזיכרון של הקולנוע הישראלי

תגובות

סרטים ישראליים העוסקים בסוגיות חברתיות אינם זוכים אצלנו להצלחה לרוב, גם לא כאשר הם נהנים מאהדת הביקורת. כך קרה לאחרונה ל"מנפאואר" של נועם קפלן וכך קרה ב-2007, כאשר "וסרמיל", סרטו העלילתי הארוך הראשון והמצוין של מושון סלמונה, חלף על מסכינו במהירות רבה. שמונה שנים אחר כך עולה לאקרנים "שקופים", סרטו השני של סלמונה, שנחשף בישראל בראשונה בתחרות שהתקיימה בפסטיבל הסרטים בחיפה השנה. עידון ותבונה מאפיינים את עבודתו של סלמונה. ב"וסרמיל" זה בא לידי ביטוי, בין השאר, במצלמה שחלפה כמעט באקראי על פני השלט...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו