"קינגסמן: השירות החשאי" מעייף מרוב מאמץ להצחיק

הסרט "קינגסמן: השירות החשאי" מבקש ללגלג על העיסוק של הקולנוע הבריטי בפערי המעמדות. אבל ההשתוללות העלילתית שלו מוכיחה שיותר מדי אירוניה מביסה לבסוף את עצמה

אורי קליין
אורי קליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

יותר מדי ופחות מדי מתנגשים זה בזה ב"קינגסמן: השירות החשאי", סרטו של הבמאי מתיו וון, יוצרם של סרטים כגון "קיק־אס" ו"איקס מן: ההתחלה", שמבוסס על קומיקס מאת מארק מילאר ודייב גיבונס. התוצאה היא תיקו קולנועי משונה, שמותיר תחושה של שעשוע וסתמיות שהיא בו־בזמן מהנה ומטרידה.

אולי המרכיב שהכי שיעשע אותי היתה הופעתו של קולין פירת, שגילם את מר דארסי בגרסה הטלוויזיונית של "גאווה ודעה קדומה" ואת המלך ג'ורג' השישי ב"נאום המלך"; האלגנטיות והאיפוק הכה בריטי, שיש בו אפילו מידה של רשעות, אינם נוטשים אותו גם בנסיבות האולטרה־פראיות והאולטרה־מופרעות שאליהן הוא נקלע בסרט הזה. סרטו של וון ספוג באירוניה, מה זה ספוג, עולה על גדותיו מרוב אירוניה, והאופן שבו אירוניה זו מנווטת אל הדמות שפירת מגלם ואל השחקן עצמו היא המימוש הסובטילי ביותר בסרט שלתאר משהו בו כסובטילי עלול להידמות ליוצריו כעלבון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ