"יקירי": הסרט על הילדים החטופים של סין הוא מכמיר לב אבל לא סנטימנטלי

עלילתו של הסרט המרשים "יקירי", העוסק בתופעת סחר הילדים בסין, מתפתלת במיומנות כדי להציג בפנינו דיוקן אנושי, חברתי ותרבותי מורכב ונוגע ללב

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
אורי קליין
אורי קליין

"יקירי", סרטו של הבמאי יליד הונג קונג פיטר הו־סאן צ'אן, הוא מסוג הסרטים הנדירים למדי, שבהם אנו מזדהים עם כל אחת מהדמויות, גם כאשר הן מתעמתות זו בזו, והזדהויות אלה מאירות את יחסנו לדמויות האחרות. התוצאה היא סרט יפה, מרשים ומרגש.

הסרט, המבוסס על כמה סיפורים אמיתיים, עוסק עלילתו מתחילה ב-2009 ומתרחשת בעיר שנזן בדרומה של סין. טיאן (הואנג בו) ולו (האו ליי) גרושים. לו נישאה בשנית והמשמורת על בנם הקטן, המכונה פנגפנג, ניתנה לטיאן, שהוא בעל חנות קטנה המספקת גם שירותי אינטרנט. יום אחד, כאשר הוא דולק אחר מכוניתה של אמו שזה עתה החזירה אותו לאביו, פנגפנג נחטף. אירוע זה מתרחש בחטף מול עינינו, במרחק ובשולי הפריים, כמעט נראה ולא נראה בעת ובעונה אחת, וגם משום כך הוא מטלטל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ