הסרט הניו זילנדי "פרש בודד" מצליח לגעת בלב באמצעות הריחוק הרגשי

"פרש בודד" של הבמאי הניו־זילנדי ג'יימס נייפייר רוברטסון הוא יותר מעוד סרט על דמות מיוסרת המתגייסת לעזרתו של נוער בסיכון. הודות להופעתו של קליף קרטיס ולהתגברות על הנוסחאות הצפויות, 
הוא מצליח לגעת ללב

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

"פרש בודד" (במקור: "The Dark Horse"), סרטו של הבמאי הניו־זילנדי ג'יימס נייפייר רוברטסון, יכול היה לשקוע בתהומות הצפוי והבנאלי לולא היו לו גם רכיבים שגואלים אותו מגורל זה. זה עוד סרט שמבוסס על סיפור אמיתי (וב–2003 כבר הופק אפילו סרט תיעודי שהנציח סיפור זה); זה עוד סרט שמציג את סיפורה של דמות מיוסרת, המנסה לגאול את חייה בכך שהיא מתגייסת לעזרתו של נוער בסיכון; וזה עוד סרט שמבקש לטעת בנו מידה של השראה, כנהוג בסרטים מהסוג הזה. ראינו כבר יותר מדי סרטים מהסוג הזה, שמרביתם פועלים על פי נוסחאות צפויות מראש, וגם "פרש בודד" איננו חף מנוסחתיות. ואולם, יש בו גם היבטים שמכפרים על מגבלה זו והופכים אותו לסרט בעל ערך שהצפייה בו מעוררת עניין.

תגובות