"משפחה לא בוחרים": ניסיון קולנועי כושל לאכול את הקרואסון ולהשאיר אותו שלם

"משפחה לא בוחרים", קומדיה צרפתית שבה זוג מתגרש וכל הורה מעדיף דווקא שהאחר ייקח את הילדים, היה יכול להיות סרט חתרני, אבל יוצריו לא אמיצים מספיק והפוטנציאל 
הזה לא מתממש

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי קליין
אורי קליין

היוצרים המרכזיים בקומדיה הצרפתית "משפחה לא בוחרים" (ששמו המקורי בתרגום הוא "אבא או אמא") הם צמד המחזאים והתסריטאים שלו, מתייה דלאפורט ואלכסנדר דה לה פאטלייר. ב-2012 ביימו השניים גרסה קולנועית, שהיתה ללהיט, של הקומדיה התיאטרונית שלהם "שם פרטי" (שגם הוצגה בישראל בבית ליסין): היא הציגה זוג נשוי המכנס את חבריו לארוחת ערב ומודיע להם שהם בהריון ושהם מתכוונים להעניק לבן שייוולד להם את השם אדולף; לא משום שהם ניאו־נאצים, אלא כמחווה לאדולף, הגיבור הרומנטי של הרומן של בנז'מן קונסטאן מהמאה ה-19 (ואף על פי שאמו של הילד היא בת לאם יהודייה). הסרט היה מצחיק למדי, גדוש בסכסוכים המאפיינים התכנסויות חברתיות בקומדיות צרפתיות פופולריות, ובאיזשהו מקום הוא הצליח לגעת באדישותה של החברה הצרפתית לעברה השנוי במחלוקת (בלשון המעטה) בזמן מלחמת העולם השנייה, כמו בהתעלמותה מהמתחים האתניים והדתיים המאפיינים אותה החברה כיום; אך גם היה בסרט משהו תזזיתי מדי, שלמרות שנינותו של הרעיון התסריטאי המרכזי שהניע אותו, החל לייגע.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ