"אחותנו הקטנה" הוא סרט על החיים עצמם

"אחותנו הקטנה" מציג רגעים טריוויאליים בחייהן של ארבע אחיות, אבל הבמאי היפני הירוקאזו קורה־אדה משכיל לומר משהו גדול על החיים עצמם

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

העדינות היא סימן ההיכר העיקרי של סרטיו של הבמאי היפני הירוקאזו קורה־אדה, ואותה עדינות מגיעה לאחד משיאיה הצלולים ביותר בסרטו "אחותנו הקטנה", שמבוסס על רומן גראפי. בדרך כלל, כשמבקרים סרט, מתארים בכמה שורות את בסיס העלילה שלו, אך בסרטו של קורה־אדה אינני זקוק אפילו למספר שורות. מספר מלים יספיקו. הסרט מציג את סיפורן של שלוש אחיות, שמתגוררות יחד בעיר חוף קטנה לא רחוק מטוקיו. אביהן נטש אותן מזמן למען אשה אחרת, אמן עזבה אותן גם כן וסבתן, שטיפלה בהן בעקבות התפרקות המשפחה, מתה. בתחילת הסרט מקבלות האחיות הודעה שהאב שנטש אותן מת. למרות כעסן עליו הן נוסעות ללוויה שלו, ושם פוגשות לראשונה בסוזו (סוזו הירוזה), אחותן למחצה בת ה-15 שנולדה לאביהן מהקשר שהיה בינו לבין האשה שלמענה נטש את משפחתו. כיוון שאותה אשה, אמה של סוזו, גם מתה, וסוזו אינה מסתדרת עם מי שהיתה לאמה החורגת, שלוש אחיותיה למחצה מזמינות אותה לבוא ולגור עמן. סוזו מסכימה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ