כמו סטיב ג'ובס האדם, כך גם "סטיב ג'ובס" הסרט: קר, מרוחק, חולם בגדול, אבל טועה בקטן

"סטיב ג'ובס" הוא אמנם יצירה מעניינת עם משחק מדויק, אבל היא נעדרת הקשר חברתי, תרבותי וכלכלי מתבקש, מה שמעורר בצופים תסכול ולאות מסוימת

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
אורי קליין
אורי קליין

שילוב של הערכה ותסכול מלווה את הצפייה ב"סטיב ג'ובס", סרטו של הבמאי הבריטי דני בויל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממומבאי"), שתסריטו נכתב על ידי ארון סורקין. הקולנוע העכשווי משופע בביוגרפיות, שמרביתן שמרניות מבחינת המבנה שלהן ורק מעטות מהן מנסות לחדש בהן. סרטם של בויל וסורקין משתייך למיעוט זה. עובדה זו בולטת במיוחד לאור העובדה שסטיב ג'ובס, שמת ב-2011, בן 56, שימש כבר ב-2013 כמושא לביוגרפיה קולנועית, שביים ג'ושוע מייקל סטרן, בה אשטון קוצ'ר גילם את ג'ובס, והיא נטתה לכיוון השמרני של הז'אנר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ