בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפך הסרט "אנומליסה" את אורי קליין ממבקר קולנוע מסויג לצופה נפעם

"אנומליסה", סרט האנימציה של צ'רלי קאופמן ודיוק ג'ונסון, מתאר באנושיות מפעימה משבר תודעתי וקיומי. הוא אינו חותר לווירטואוזיות חזותית, אך דווקא זה מחזק את כוחו להלום בחושים וברגש

9תגובות
מתוך "אנומליסה"
Paramount Pictures

קוראים שעוקבים אחרי כתיבתי נוכחו לדעת ודאי שרק לעתים רחוקות אני מתייחס לסרטי אנימציה, ולא משום שאינני מעריך אמנות זו. היות שהתחלתי לצפות בסרטים בגיל צעיר מאוד, ההנאה שהקולנוע גרם לי פשוט נבעה בחלקה מיכולתו להציג לפני "אנשים אמיתיים", מרביתם אטרקטיביים וזוהרים, המתקיימים לכאורה לצדי ביקום זה. וכאשר צפיתי בסרט מצויר – ואלה, בניגוד להיום, היו מעטים מאוד – משהו בהנאה הזאת נפגם. נוסף על כך, הקולנוע, שהציג לפני הילד־שהייתי עולם מבוגר, הגשים את תשוקתי להשתלב בעולם זה. סרטים מצוירים – ואז לא היו או...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו