בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפספוס הגדול של "קפה נגלר"

הסרט התיעודי "קפה נגלר" היה יכול לגעת באופן מרגש בשאלת חשיבותה של האמת ההיסטורית לזיכרון ולמורשת המשפחתיים. אבל המבנה שלו מקרטע והעריכה לעתים קטועה באופן תמוה

24תגובות
מור קפלנסקי

הרעיון המניע את "קפה נגלר", סרטם התיעודי של מור קפלנסקי ויריב בראל, שמוקרן כעת בסינמטקים, הוא מוצלח. חבל לפיכך שהתוצאה אינה כזאת. קפלנסקי ובראל ביקשו ליצור סרט תיעודי כקומדיה של אי הבנות וטעויות היסטוריות הנוגעת באופן אחר בנטייה המקומית הרווחת בקולנוע התיעודי כאן — יציאה למסע למטרת חיפוש אישי של שורשים והיסטוריה משפחתית. את המסע הזה עורכים לרוב יוצרים צעירים בלוויית קרוב משפחה מבוגר יותר, בעקבות סיפורו העגום. אין שום דבר עגום ב"קפה נגלר", מלבד ההכרה באותות שההיסטוריה מותירה במקום ובזיכרון...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו