בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנופים יפים, הזאבים מרשימים, אבל בסרט "הזאב האחרון" חסרה הדרמה

בסרטו "הזאב האחרון" מנסה הבמאי הצרפתי ז'אן־ז'אק אנו לעסוק במאבק בין האדם לחיות הבר, אבל עושה זאת בצורה בומבסטית מדי ונטולת רגש

2תגובות
"הזאב האחרון"
באדיבות סרטי שובל

הבמאי הצרפתי ז'אן־ז'אק אנו מייצג תופעה קולנועית חריגה מעט בנוף הקולנועי מאז שנות ה–70. הסגנון המונומנטלי שבו הוא מציג נושאים בעלי אופי קולנועי חריג ולעתים קרובות אקזוטי יוצר תחושה שהוא מביים "אירועים קולנועיים". סרטיו מלאים בהוד, אבל הרגש אינו פורץ מהם. הפעם היחידה שבה יצר דרמה אפקטיבית מהחומרים שהשתמש בהם היתה ב"שם הוורד" מ–1986, הסרט שזיכה אותו בהכרה בינלאומית. אבל גם סרט זה לקה בבומבסטיות מסוימת. סרטים נוספים שלו שעוררו תהודה, כגון "הדוב" ב–1988, "המאהב" ב–1992, "שבע שנים בטיבט" ב–1997...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו