"טריינספוטינג 2" הוא סרט המשך מיותר

ב"טריינספוטינג 2" מנסה דני בויל לשחזר את המהות הנפיצה, המתנפצת והמנופצת של הסרט הקודם, הטוב ביותר שביים. לא רק שהוא נכשל, הוא כולל גם סצינה סנטימנטלית מהסוג שבצעירותו בוודאי היתה גורמת לו תחושה של בוז

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ב"טריינספוטינג 2" מנסה הבמאי הבריטי דני בויל לספק לחסידי הסרט שיצא ב–1996 מנה גדושה נוספת של "טריינספוטינג". הוא אינו מצליח. לולא היה זה סרט המשך למה שנהפך לאחד הסרטים הבריטיים הנודעים ביותר בכל הזמנים (וגם המוערכים ביותר, לפחות במולדתו), הייתי מתאר את הסרט החדש כסרט פשע, שבו בויל מתאמץ להסוות את דלות העלילה בעזרת מצבור אינסופי כמעט של תחבולות סגנוניות. אך תיאור זה של התוצאה, גם אם הוא התיאור המדויק ביותר, אינו יכול לספק במקרה זה — מאחר שהסרט נקרא "טריינספוטינג 2"; שהוא שואב את השראתו פעם נוספת מספר שכתב אירווין וולש, ששמו "פורנו" ויצא לאור ב–2002; שג'ון הודג' כתב גם את התסריט לסרט; ושארבעה מגיבוריו המרכזיים של הסרט הקודם מופיעים בו בגילומם של אותם שחקנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ