"לולו": זו היתה יכולה להיות קומדיה אדיפלית מוצלחת

ז'ולי דלפי כתבה, ביימה ומככבת ב"לולו", שבמרכזו צעיר החוזר לגור אצל אמו ועושה הכל כדי לסלק מחייה את בן זוגה. למרות נקודת המוצא המעניינת, הסרט לא מצחיק

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי קליין
אורי קליין

נקודת המוצא של עלילת הסרט "לולו" (Lolo), שביימה ז'ולי דלפי, מעניינת. עם זאת האפשרויות שהיו גלומות בה בוזבזו כדי ליצור קומדיית מצבים רומנטית, שחורקת נואשות.

דלפי, שחקנית חיננית ומוכשרת (טרילוגיית "לפני הזריחה, השקיעה וחצות" של ריצ'רד לינקלייטר) ובמאית קומדיות ("יומיים בפריז" ו"יומיים בניו יורק") העניקה לעצמה את התפקיד הראשי בסרט. למרות היותה גם אחת משתי התסריטאיות שלו (עם יוז'ני גראנדבאל), אין לה מושג מה לעשות בו. היא מגלמת את ויולט, בת 40 פלוס, מארגנת אירועי אופנה בפריז, שמאז גירושיה לא היה לה קשר רומנטי עם גבר. היא נוסעת לחופשה בביאריץ עם חברתה אריאן (קארין ויאר), שהיא חריפת לשון, גסה ומתירנית בהרבה ממנה, כדרכן של החברות הטובות של גיבורותיהן של קומדיות רומנטיות, וזו מאיצה בה לקיים סטוץ עם אחד מהגברים במקום, כדי לשחרר את ויולט לפחות ללילה אחד מהלחץ שבו היא נתונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ