"שעתם היפה" הוא סרט סימפטי, לא יותר

ב"שעתם היפה", המתאר יחידת תעמולה קולנועית באנגליה של ימי הבליץ, יש פוטנציאל שלא מוצה. אבל הוא סרט חביב שמצליח גם להצחיק

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

"חביב" איננו שם התואר המחמיא ביותר לסרט, ועוד לסרט המתרחש על רקע מלחמה. אבל זו המלה המתאימה ביותר לתאר את "שעתם היפה", סרטה של הבמאית הדנית לון שרפיג, שעלילתו מתרחשת ב-1940, על רקע הבליץ הגרמני על אנגליה. אפשר להוסיף לתואר חביב גם את המלה "סימפטי", ושתי הבחירות המילוליות האלה יבטאו את תחושתי שהצפייה בסרטה של שרפיג מהנה, אך גם שעל בסיס העלילה ניתן היה ליצור כמדומה סרט מספק יותר. מספק כמו הקומדיה רבת החן "איטלקית למתחילים", שביימה שרפיג במולדתה ב-2000, ויותר מכך – כמו סרטה המצוין "לחנך את ג'ני", שביימה ב-2009 באנגליה ואשר לא רק גילה לנו את קארי מאליגן, אלא חקר בצורה נבונה את המבנה החברתי והמעמדי באנגליה של שנות ה-60. לסרטים אלה היה מבנה מהודק יותר מאשר לסרטה החדש של שרפיג, ולפיכך עלילותיהם התפתחו באופן מיומן יותר, דמויותיהם עוצבו בעומק רב יותר, ואמירותיהם בקעו מהם בדרך ישירה וממוקדת יותר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ