רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"להציל את נטע": רגעים יפים של בנאליות יומיומית

ניר ברגמן נטש את הקורקטיות המיינסטרימית המייגעת שאיפיינה את עבודותיו הקודמות. "להציל את נטע", סרטו החדש, ראוי לצפייה אבל לא מצליח לממש את הכוונות המעניינות שמניעות אותו

תגובות
בני אבני בתפקיד נטע בסרט "להציל את נטע"
לוץ ריטמאייר

צפיתי לראשונה ב"להציל את נטע", סרטו של הבמאי ניר ברגמן, בפסטיבל הקולנוע בירושלים בשנה שעברה. כתבתי אז שתידרש לי צפייה נוספת כדי לאמוד אותו כהלכה, כי הוא בה בעת הפתיע אותי והותיר אותי מעט תמה בנוגע ליעדיו ואופן מימושם. באותה ביקורת ציינתי גם שלמרות תהיות אלה, הוא עניין אותי יותר מסרטיו הקודמים של ברגמן, למרות החיבה שלי לסרטו הראשון "כנפיים שבורות" (אך פחות לסרטיו הבאים, "הדקדוק הפנימי" ו"יונה"). עניין זה נבע מהתחושה שבסרט זה העז ברגמן לנטוש את הקורקטיות המיינסטרימית המייגעת מעט שאיפיינה את סרטיו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות