רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הפרה ז'קלין": לגעות מצחוק בלי לחשוב יותר מדי

"הפרה ז'קלין" הוא סרט שטותניקי, אבל אני מעדיף אותו על פני אותן קומדיות צרפתיות שמתיימרות לספק חוויה בידורית סוחפת וכושלות בכך

תגובות
"הפרה ז'קלין"

יש סרטים שחוסר התחכום המופגן שלהם נהפך לתחכום בזכות עצמו המעורר אהדה. כזה הוא "הפרה ז'קלין", סרטו של הבמאי הצרפתי מוחמד חמידי. זהו מוצר קולנועי עממי אמנם, אבל סימפטי ושופע טוב לב. בזמן הצפייה בו לא אכפת שהקשר בינו לבין אמנות הקולנוע הוא מקרי בהחלט. העלילה מתחילה בכפר קטן באלג'יריה. פתח (פטסה בויאחמד, שגם היה שותף לכתיבת התסריט), שמעולם לא יצא מכפרו, מקבל את הבשורה המשמחת שהפרה היפהפייה שלו ז'קלין, בבת עינו, האהובה עליו יותר מנעימה (הג'אר מאסדוקי), אשתו הזועפת תמיד, התקבלה לתחרות בתערוכה החקלאית...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות