סטיבן סודרברג חוזר לקולנוע עם "לוגאן לאקי", סרט שוד מלא כיף

"לוגאן לאקי", מחזיר את סטיבן סודרברג לקולנוע המהנה של "אושן 11", אך עושה זאת בצורה עמוקה יותר. התוצאה היא סרט שוד כיפי ומוצלח עם תהיות קיומיות

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי קליין
אורי קליין

כיף של סרט, "לוגאן לאקי", הראשון שסטיבן סודרברג ביים מאז שהודיע על פרישתו מעשיית קולנוע. סודרברג לא פרש לאי בודד. ב-2013, השנה שבה הכריז על פרישתו, הוא ביים, בהפקת HBO, את סרט הטלוויזיה "חיי עם ליברצ'ה", שהציג את סיפורו של הפסנתרן האקסטרווגנטי, ובארבע השנים שחלפו מאז עסק בהפקה טלוויזיונית. יחסי לסודרברג היה מאז ומתמיד אמביוולנטי. אין ספק שהוא יוצר אינטליגנטי ומוכשר. לעתים קרובות סחפו אותי סרטיו לתוכם בזכות יצר ההשתעשעות וההרפתקנות שהניע אותם. ואולם, לא תמיד מצאתי בהם אותו תוקף יצירתי הנדרש להתהוותה של חוויה והנאה קולנועיות בעלות נפח. הוא פרץ לתודעתנו ב-1989 עם סרטו הראשון, "סקס, שקרים ווידיאוטייפ", שזיכה אותו בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן – והפך אותו לבמאי הצעיר ביותר שזכה אי פעם בפרס זה – וזהו עדיין אחד מסרטיו הטובים ביותר. אך סרטיו מאז, גם אם חלק ניכר מהם היו מעניינים, קירטעו לעתים בשל נטייתו לשלב בין הניסיוני למיינסטרימי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ