"אנטנה": ניסיון פגום לשרטט דיוקן של משפחה ישראלית

סרטו העלילתי הארוך הראשון של אריק רוטשיין העוסק בניצול שואה ובני משפחתו גולש לנוסחתיות ולסטריאוטיפים. גם השחקנים המיומנים, בהם אלכס פלג וגילה אלמגור, לא מונעים את ההחמצה

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

מאז "איי לייק מייק" ב-1961, שביים פיטר פריי, ניצבה המשפחה במרכז של מספר רב מאוד של סרטים ישראלים. ואמנם, המשפחה הישראלית, לא משנה מאיזו עדה ומאיזה מגזר, היא כור מחצב בלתי נדלה לסיפורים בעלי ממד מלודרמטי וקומי, צובט את הלב וכזה שחושף את המהות השתלטנית והכוחנית, כמו גם הפגיעה והנוירוטית שלה. הסרטים הישראליים שעסקו במשפחה הישראלית, בנוסף לכך שהציגו סיפור פרטי, השכילו גם לדון בחשיבותה בעיצוב ההוויה הישראלית. בנקודה זו כושל "אנטנה", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אריק רוטשטיין, שבין שאר עבודותיו עד כה הוא שימש כתסריטאי של הסדרה הטובה "שבתות וחגים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ