"געגוע" של שבי גביזון הוא סרט קצת מתסכל

"געגוע", סרטו החדש של שבי גביזון, הוא ניסיון יומרני, אך ראוי להערכה, לתרגם תחושת החמצה – לסיפור קולנועי

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

אף על פי שלפני "געגוע" ביים שבי גביזון ארבעה סרטים בלבד – הראשון שבהם, "שורו", יצא לאקרנים ב-1990 – מקומו בתולדות הקולנוע מובטח לו בשל קולו וסגנונו הייחודיים.

בנוסף ל"שורו", שני סרטים נוספים של גביזון היו ללהיטים: "חולה אהבה בשיכון ג'" ב-1995, שהוא אחד הסרטים המכוננים בקולנוע הישראלי, ו"האסונות של נינה" ב-2003. רק סרטו הרביעי, "מציאות ואבדות", שיצא לאקרנים ב-2007 והיה אף לסדרה טלוויזיונית, קירטע כלכלית. עשור חלף בין סרט זה לסרטו החמישי, שעלה השבוע לאקרנים בישראל. צפיתי בו לראשונה בתחרות בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים, שם נחשף וזכה בפרס התסריט הטוב ביותר, וכעת צפיתי בו שוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ