אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

צורה ותוכן, סגנון ומשמעות מתנגשים ב"פוקסטרוט", סרטו העלילתי הארוך השני של שמואל מעוז, ויוצאים ממנו חבולים. אין ספק שמעוז הוא במאי בעל כישרון, כפי שניכר גם בסרטו הראשון, "לבנון", שיצא ב-2009; אך לכישרון זה יש מגבלה.

את שני סרטיו הראשונים בחר מעוז למקם במסגרת מבנית, צורנית וסגנונית ייחודית, המעידה שדמיונו וחזונו כיוצר פועלים במיומנות בכיוון זה. אך מסגרת שכזאת חייבת גם להתמלא בתוכן בעל תוקף, ובנקודה זו "פוקסטרוט" כושל, אף יותר מ"לבנון", שהיה בעיני, למרות הסתייגויותי ממנו, יצירה מאתגרת ושלמה יותר מסרטו הנוכחי. שאלת הקשר בין מבנה, צורה וסגנון לבין תוכן ומשמעות העסיקה את האמנויות מאז ומעולם, ובשני הסרטים שביים מעוז עד כה נדמה שחסרה לו מודעות יצירתית למורכבותה של שאלה זו. יש בעשייתו הקולנועית כדי לסנוור, יש בה משהו ראוותני שבא להבליט את האמנותיות של סרטיו; אך המסד הרעיוני שמניב ראוותנות זו רעוע מבחינות רבות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ