שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היה שווה לחכות 42 שנה לסרט האחרון של אורסון ולס

ב–1970 התחיל אורסון ולס לעבוד על "הצד האחר של הרוח" — סרט שנולד מהתאבדותו של ארנסט המינגוויי ונגנז בגלל סיבות כלכליות ומשפטיות. הצפייה בו כיום, עם השלמתו, מגלה יצירה בעלת ממד נבואי הלועגת לממסד ההוליוודי

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורסון ולס (במרכז) לצד ג'ון יוסטון (משמאל) ופיטר בוגדנוביץ' ב"הצד האחר של הרוח"
אורסון ולס (במרכז) לצד ג'ון יוסטון (משמאל) ופיטר בוגדנוביץ' בצילומי "הצד האחר של הרוח". יחסים מורכביםצילום: Netflix

★★★★

אורסון ולס היה ידוע באהבתו לעבודת הקוסם. הוא הוכיח את כישרונו בתחום בתוכניות אירוח ליליות, בעיקר אצל ג'וני קרסון, שבהן היה אורח מבוקש בזכות נוכחותו האקסצנטרית והראוותנית. הוא היה בדרן מלידה והופיע לפעמים כקוסם מול חיילים במלחמת העולם השנייה. לעתים, באותן הופעות, שימשה מרלן דיטריך כעוזרת שלו.

האשליה, ההטעיה, ההונאה, טשטוש הגבולות בין אמת לשקר ובין המציאות לייצוג הבדוי שלה שימשו רכיבים במכלול יצירתו של ולס. באחת הסצינות הידועות ביותר מסרטיו, זו המסיימת את "הליידי משנחאי" מ–1947, מתועד קרב יריות המתרחש באולם של מראות מתנפצות, שבו השתקפויות מתנגשות אלה באלה והתחושה היא שהמסך כולו מתנפץ מול עינינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ