"פאטי קייקס" רוצה לעשות לנו טוב בלב, וזה לא טוב לקולנוע "העצמאי" האמריקאי

"פאטי קייקס" מציג גיבורה לא שכיחה בקולנוע האמריקאי, אשה גדולת מידות. אבל הוא מתרפק מדי על הבחירה הזאת, ובכלל – מנסה יותר מדי למצוא חן ולעשות לנו טוב

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

ל"פאטי קייקס", סרטו העלילתי הארוך הראשון של ג'רמי ג'ספר, שנודע עד כה כבמאי של וידיאו קליפים, יש חן ויש מעלות קולנועיות, שלא ניתן להתעלם מערכן. ואולם, דווקא בגלל החן והמעלות הוא מסמן את המשבר ההולך ונמשך של הקולנוע האמריקאי המוגדר "עצמאי", זה שסרטיו נחשפים לרוב לראשונה בפסטיבל "סאנדנס", ולאילו בהם שזוכים להערכה ואהדה שם מובטח כי חברות הסרטים יתחרו על רכישת הזכויות להפצתם. כדי שסרט עצמאי יזכה להצלחה כזאת, הוא חייב להיות שונה מהסרטים שהוליווד הממוסדת מפיקה, אך לא שונה מדי, כלומר עליו לציית בבסיסו לנוסחאות שתעשיית הקולנוע האמריקאית סוגדת להן. וכזה הוא גם "פאטי קייקס".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ