"להרוג אייל קדוש": אימה לאניני טעם

יש מעט סרטים שיכולים לגרום לצופים לזוז באי־נחת בכיסא כמו "להרוג אייל קדוש". הוא מציע אימה שלא מחפשת ריגוש זול, אלא נוגעת בעדינות בפחד קיומי

נתנאל שלומוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתנאל שלומוביץ

דבר ראשון — לב פועם. הוא ממלא את כל המסך. אפשר רק לשער שהוא פועם בבית החזה של אדם חסר הכרה על שולחן מנתחים. אין דם, אבל איכשהו זה רק מגביר את הגועל, כשקווי המתאר כה ברורים. אין כל דמיון ללב המאויר שכל ילד מכיר. הוא לא אדום, יפה ונקי, אלא גוש בשר נא ונע. האיבר והייצוג הנפוץ שלו מתנגשים שוב ושוב ושוב.. תחושת האי־נחת שמלווה את הסצינה הראשונה, שכאילו נמשכת לנצח, מיד נותנת את הטון לסרט המטריד "להרוג אייל קדוש" המוקרן בקולנוע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ