"חוטים נסתרים": דניאל דיי לואיס מוכיח שוב את היותו גדול השחקנים בני דורו

"חוטים נסתרים", שביים פול תומאס אנדרסון, הוא סרט שלא ניתן להסיט ממנו את המבט. זוהי יצירה מעשה ידי אמן האוצרת בתוכה לב אפל ורומנטי בעת ובעונה אחת

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

האובססיה, על צדדיה הכוחניים, האקסצנטריים והפרוורטיים, עוברת כחוט־לא־נסתר־בהחלט לאורך יצירתו של הבמאי האמריקאי פול תומאס אנדרסון, שסרטו השמיני, "חוטים נסתרים", שמועמד לאוסקר, עלה בסוף השבוע על האקרנים בישראל. היא ניכרה כבר בסרטו הראשון מ–1996, "Hard Eight", ונמשכה בסרטיו הבאים, "לילות בוגי", "מגנוליה", "מוכה אהבה", "זה ייגמר בדם" "המאסטר" ו"מידות רעות". אלה כוללים כמה מהסרטים האמריקאיים החשובים ביותר שהופקו בעשורים האחרונים. אליהם מצטרף כעת גם סרטו החדש, שהוא יצירה שעיצובה המוקפד, מעשה ידי אמן, האוצר בתוכו לב אפל ורומנטי בעת ובעונה אחת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ