"לחיות בקטן": גם הציפיות מבמאי הסרט הזה התכווצו

הבמאי אלכסנדר פיין ביקש ליצור ב"לחיות בקטן" פנטזיה שנעה מהמואר לאפל ומהמייאש למעורר תקווה. הוא נתקע בדרכים קולנועיות שהובילו את סרטו למבוי סתום

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

יש לי אהדה לסרטיו של הבמאי האמריקאי אלכסנדר פיין, לישירות האנושית והרגשית שלהם, לאופן עיצוב הדמויות המאכלסות אותם, לחוסן של הבימוי המיומן שלהם ולאופן שבו הם מתארים אמריקה שונה מזו שלרוב מוצגת בקולנוע האמריקאי (פיין נולד באומהה שבמדינת נברסקה, וכמה מסרטיו הטובים ביותר התרחשו בה ובסביבתה). שלושה מסרטיו — "דרכים צדדיות", "היורשים" ו"נברסקה" — היו מועמדים לאוסקר, והוא עצמו זכה באוסקר על כתיבת התסריט המקורי של השניים הראשונים. בנוסף לסרטים אלה אני מעריך את פיין גם בשל סרטיו המוקדמים יותר, "בחירות", סאטירה שנונה על שאפתנות נוסח אמריקה, כפי שהיא באה לביטוי במסע בחירות בבית ספר תיכון, ו"אודות שמידט", שסיפק לג'ק ניקולסון את אחד מתפקידיו המאוחרים הטובים ביותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ