"ליידי בירד": השבחים שקיבל הסרט הזה מוצדקים אבל קצת מוגזמים

"ליידי בירד", שביימה השחקנית גרטה גרוויג, מתאר במיומנות ובתבונה את הפיכתה של נערה לאשה. זהו סרט יפה, אך הוא פועל על אש רגשית קטנה שאינה מתפתחת ללהבה גדולה

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

השנה היא 2002. המקום הוא סקרמנטו, בירת קליפורניה, שהיא עיר עייפה ומשעממת. כריסטין מקפירסון (סירשה רונן) היא בשנתה האחרונה בבית הספר התיכון הקתולי. שערה הלא מסודר צבוע בוורוד מלוכלך, סימן למרדנותה שאינה מוצאת לעצמה ביטוי מובהק.

סימן נוסף הוא השם ליידי בירד שאימצה לעצמה, אולי בעיקר כדי לעצבן את אמה, מריון (לורי מטקאלף), שמתייחסת אליה בביקורתיות, אינה מאמינה בסיכוייה לממש את חלומותיה וממשיכה לקרוא לבתה בשם שניתן לה בהולדתה, למרות כעסה של זו. היחסים שלה עם לארי, אביה, שאותו מגלם טרייסי לטס, המוכר בעיקר כמחזאי ("אוגוסט, מחוז אוסייג'") חמים יותר; אבל לארי הוא איש שבור במידת מה, אחרי שפוטר מעבודתו והוא נאלץ להתמודד עם העובדה שבעקבות זאת מריון, שנראה כי החיים סחטו אותה, חייבת לעבוד במשמרות כפולות בבית החולים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ