"אהבה בדרכים": המראה של הלן מירן רוכבת על אופנוע אמור לשעשע. הוא לא

הלן מירן ודונלד סאתרלנד מיטיבים לשחק כזוג הנשוי 50 שנה ויוצא למסע האחרון של חייו. עם זאת הסרט בכיכובם, "אהבה בדרכים", כולל שיאים דרמטיים וקומיים מאולצים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מי שיסיקו מהשם העברי, "אהבה בדרכים", שניתן לסרטו של פאולו וירזי, שזהו סרט מסע רומנטי סוחף יגלו שהוא משרה יותר מועקה מאשר תחושה של שחרור רומנטי. לדיכאון זה אין הצדקה יצירתית, רעיונית ורגשית מספקת.

זהו סרט הראשון הדובר אנגלית של הבמאי האיטלקי ("הון אנושי", "חיים משוגעים"). גיבוריו הם ג'ון ואלה ספנסר (דונלד סאתרלנד והלן מירן), שנשואים זה כ–50 שנים ועדיין אוהבים מאוד. ג'ון היה פרופסור לספרות, עם חיבה מיוחדת להרמן מלוויל, ג'יימס ג'ויס וארנסט המינגוויי. אלה מתוחכמת פחות מבעלה. היא לא גילתה עניין באהבות הספרותיות שלו. אך היא אשה ידידותית להפליא שמפטפטת עם כל זר שהיא פוגשת, אולי כי עם בעלה כבר קשה לה לשוחח. זיכרונו אובד לו בהדרגה. האם זהו אלצהיימר? האם זו דמנציה? הסרט לא מפרט. ג'ון מתקשה לזכור את שמות שני ילדיו הבוגרים, לא תמיד יודע היכן הוא נמצא ומהו גילו, ובהמשך אף שוכח את שמה של אשתו. היא מתעצבנת על אובדן זיכרונו וזהו אחד ההיבטים היותר מדויקים של הסרט. הוא אינו מתייחס אליה כאל קדושה המטפלת בבעלה. מה שקורה לג'ון לא רק מדכא אותה אלא גם מתסכל אותה וזו תגובה שנראית אותנטית ואמינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ