"חברים לחיים": מבמאי כמו ריצ'רד לינקלייטר אפשר לצפות ליותר

הסיטואציה העלילתית שעליה מתבסס "חברים לחיים" יכולה היתה להניב סרט אנושי ואידיאולוגי מרגש. אלא שהפעם, בניגוד לעבר, הבמאי ריצ'רד לינקלייטר נכשל במשימה שהציב לעצמו

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

סרטיו הטובים ביותר של הבמאי האמריקאי ריצ'רד לינקלייטר מתארים יותר מצב מאשר מעצבים עלילה או יוצרים דרמה. כך היה בסרטיו המוקדמים, "Slacker" ו"טריפ נעורים", שתיארו במשך יממה את חייהם של צעירים שעתידם עלום; בטרילוגיה הנודעת שלו, "לפני הזריחה", "לפני השקיעה" ו"לפני חצות", שאף היא פעלה בזמן קצוב מראש; ובסרטו המוערך ביותר, "התבגרות", שעקב אחר 12 שנים בחייו של גיבורו הנהפך מילד לגבר צעיר. כך גם בסרטו החדש, "חברים לחיים" (במקור "Last Flag Flying"), שמוקרן כעת בישראל. אבל בניגוד לסרטיו הטובים ביותר של לינקלייטר, ניסיונו הפעם ליצור סרט שמתמקד בדמויות, שעלילתו מצומצמת ושמהותו הדרמטית מודחקת אינו עולה יפה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ