"חמישים אביבים": מקבילה קולנועית לשיחת בנות

החן של הסרט הצרפתי "חמישים אביבים" לא טמון בעלילתו, הצפויה למדי, אלא ברגעים הקטנים. אין זה סרט גדול או חשוב, אך הוא מדויק ובעיקר סימפטי

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

העיסוק בתוקפו התיאורטי של המושג "קולנוע נשי" נמשך מזה שנים רבות, ועולה לדיון מחודש עם הריבוי היחסי של במאיות קולנוע (וכן, אני יודע שהן עדיין אחוז קטן מבין יוצרי הסרטים). האם כל סרט שמביימת אשה הוא קולנוע נשי, או שיש במושג הזה משהו מעבר לזהות המגדרית של היוצרת שלו? ואם יש קולנוע נשי, האם אפשר להציב מולו קולנוע גברי? אני עצמי מעולם לא שייכתי סרט לתחום הקולנוע הנשי או הקולנוע גברי. עם זאת, כשצפיתי ב"חמישים אביבים", סרטה של הבמאית הצרפתייה בלאנדין לנואר, עלתה בי התחושה שרק אשה היתה יכולה לביים אותו. לא בגלל עלילתו ונושאו, אלא בגלל האופן שבו לנואר מציגה את העלילה ודנה בנושאיה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ