"טרנזיט": חדירה רדיקלית של זיכרון השואה להווה

הזמן העלילתי הוא שנת 1942, אבל הוא מתרחש במרסיי העכשווית. בסרטו "טרנזיט" יצר הבמאי הגרמני כריסטיאן פטצולד עימות נועז בין זמן ומקום, המתכתב עם הישרדותו של זכר השואה

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

"טרנזיט" הוא סרט הקולנוע השני ברצף של הבמאי הגרמני כריסטיאן פטצולד, שעוסק בזיכרון מלחמת העולם השנייה והשואה. בבחירותיו הנרטיביות והסגנוניות נוגע הסרט בשאלת יכולתו של במאי קולנוע גרמני לייצג את הזיכרון הזה ושל גרמניה עצמה להתמודד עמו.

ב–2014 ביים פטצולד את הסרט "פניקס", שהתרחש בברלין החרבה אחרי המלחמה. הסרט הציג את סיפורה של נלי, ניצולת שואה וזמרת בעברה, שפניה רוסקו ביריית כדור אך שוחזרו בסדרה של ניתוחים פלסטיים. נלי מגיעה לברלין כדי לאתר את בעלה הלא־יהודי, ג'וני, פסנתרן במועדון, שהוא כנראה זה שהסגיר אותה לאס־אס. כאשר הם נפגשים, נלי מסתירה ממנו את זהותה האמיתית, וג'וני כן מבחין בדמיון בין האשה הזרה שהגיעה למועדון לבין אשתו, שהוא בטוח שמתה. מאחר שלנלי מגיעה ירושה משפחתית, שג'וני רוצה להשתלט עליה בתור בעלה לשעבר, הוא משכנע את מי שהיא בעצם אשתו, אך הוא אינו יודע זאת, להתחזות לאשתו, וכך מתחיל בתהליך עיצוב דמותה של נלי בצלם אשתו המתה לכאורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ