"ילד יפה": אין סיבה להתמכר לסרט הזה

רק סרטים מעטים הציגו את ההידרדרות לסמים בלב לבה של הבורגנות האמריקאית. "ילד יפה" הוא אחד מהם, חבל שהוא זהיר מדי וסובל ממונוטוניות ודידקטיות

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

רוב הסרטים האמריקאיים שעסקו בהתמכרות לסמים, בהם "האיש בעל זרוע הזהב" של אוטו פרמינג'ר מ–1955, "בהלה בפארק הסמים" של ג'רי שאצברג מ–1971 ו"דראגסטור קאובוי" של גאס ואן סאנט מ–1989, הציבו את הנושא בשוליים של החברה האמריקאית. 

רק סרטים מעטים הציגו את ההידרדרות לסמים בלב לבה של הבורגנות האמריקאית. אליהם מצטרף כעת "ילד יפה" של הבמאי הבלגי פליקס ואן גרונינגן, שעלילתו מתרחשת בתוככי הבורגנות של אמריקה. אולי מכך נובעת הזהירות המאפיינת את הסרט שמשרה עליו מונוטוניות ודידקטיות. המציאות החברתית בסרט היא כה נורמטיבית — מלה שעושים בה שימוש רב מדי, אך היא תואמת את החיים המשפחתיים המוצגים בסרט — שתחושה של קונפורמיזם עולה ממנה וקונפורמיזם נוטה להשרות תחושה של מונוטוניות. חבל, לפיכך, שהסרט אינו מבליט ביתר חריפות את עוצמת ההתרסקות של היציבות החברתית והמעמדית כאשר בנה של משפחה שיש לה הכל מתמכר לסמים קשים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ