הקלאסה של מריה קאלאס פורצת מבעד לתיעוד הבעייתי בסרט הזה

טום וולף הצרפתי מעריץ את זמרת האופרה הנודעת, ואולי לכן סרטו לא מפצח את חידת גדולתה ואישיותה. מבין קטעי הארכיון רק אחד מביא גילויים חדשים. ובכל זאת, "מריה קאלאס במילותיה" הוא סרט שאוהבי אופרה יתקשו להחמיץ

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

באחת הסצינות הזכורות ביותר מתוך "פילדלפיה", סרטו של ג'ונתן דמי מ–1993, מגיע עורך הדין ג'ו מילר (דנזל וושינגטון) לביקור אצל הלקוח שלו, אנדרו בקט (טום הנקס), שתובע את חברת עורכי־הדין היוקרתית בה היה שותף, משום שלטענתו היא פיטרה אותו כיוון שהוא הומו שלקה באיידס. מילר, עורך דין שלא מהשורה הראשונה, הוא הומופוב בעצמו אך הוא עורך הדין היחיד שמוכן לטפל בתביעתו של בקט, בעיקר בשל היוקרה הכרוכה בכך. במהלך אותו ביקור, בסצינה אותה דמי מביים באקסטזה, משמיע בקט למילר את האריה "La mamma morta" מתוך האופרה "אנדראה שנייה" שהלחין אומברטו ג'יורדנו, בביצועה המרטיט של מריה קאלאס. זוהי הסצינה שבה הצופים בסרט אמורים להבין שכל יחסו של מילר לבקט משתנה, והמוזיקה שהוא שומע לראשונה, לצד תגובתו הנסערת של בקט לאריה זו ובעיקר קולה של קאלאס — ממוססים את ההומופוביה שהניעה אותו מתוך בורותו, שכן לפני בקט הוא מעולם לא פגש הומו המזוהה ככזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ