"קצפת ודובדבנים": הבמאי גור בנטביץ' מזמין את הצופים למסע לילי מסויט

"קצפת ודובדבנים" ממשיך להבליט את ייחודיותו של גור בנטביץ' בנוף הקולנועי המקומי כבמאי בעל חותם יצירתי סגנוני. אך גם אם יש לו מעלות ניכרות, הוא לא מצליח להמריא

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

יש לי אהדה לסרטיו של גור בנטביץ', שסרטו החדש "קצפת ודובדבנים" עולה היום לאקרנים בישראל. מ"הכוכב הכחול", שהיה לתופעה קולנועית מקומית והחל מ–1995 הוקרן במשך שבע שנים בסינמטק תל אביב, "משהו טוטאלי" מ–2000 ועד ל"לרדת מהעץ", שיצא לאקרנים 13 שנים לאחר מכן. יש בסרטיו של בנטביץ' משהו משוחרר, שנדמה כמתרחק מיומרה. במקביל, תחושת ההשתעשעות שמאפיינת את סרטיו מלווה גם בהתלבטות קיומית שמעניקה להם נפח. יש לי גם אהדה לבנטביץ' כשחקן. עד לסרטו החדש הוא הופיע בסרטיו רק בתפקידי משנה. יכולתו כשחקן באה לביטוי העיקרי שלה כאשר גילם ב–2012 את התפקיד הראשי בסרטה של מאיה קניג, בת זוגו, "אורחים לרגע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ