לא מפליא שסרט שקוראים לו ״סוסיתא״ לא מתניע

סרטו של דוד קרינר, "הסוסיתא של הרצל", מתיימר לייצג פריפריה בזמן מלחמה, אך עושה זאת בשטחיות בכל החזיתות

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

בקולנוע הישראלי שהופק בעשורים האחרונים כבר הצטבר קובץ של סרטים שמציגים את עולמם של צעירים בפריפריה. ב-2007 ביים מושון סלמונה את "וסרמיל" המשובח, שהציג את סיפורם של שלושה נערים ממוצאים שונים, שחייהם, כך נדמה, לכודים בדרך ללא מוצא; ובקיץ 2017 וכמה חודשים אחריו נחשפנו לשני סרטים מצוינים אף הם, שהתמקדו בהקשר החברתי הפריפריאלי בקשר בין מורה לתלמידיו. הראשון היה "פיגומים" של מתן יאיר, שהציג את סיפורו של תלמיד תיכון שנקרע בין רצונו להשלים את תעודת הבגרות ללחץ שאביו מפעיל עליו שיצטרף אליו בעסקי הבנייה, והשני היה "מוטלים בספק" של אלירן אליה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ