"1917": מופע ראווה מרשים מאין כמותו

קשה להסיר את המבט מ"1917", המתרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה ומתמקד אך ורק במסעם של שני גיבוריו. שבחים מגיעים לבמאי סם מנדס ועוד יותר מכך לצלם הגדול רוג'ר דיקינס

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין
  • שם הסרט: 1917
  • במאי/ת: סם מנדס
  • שנה: 2020
  • ז'אנר: מלחמה
  • ארץ: בריטניה
  • דירוג: 4 כוכבים

סרטי מלחמה הם הז'אנר הקולנועי הבעייתי ביותר, משום שהם מעלים שאלות מוסריות בצורה הקיצונית ביותר. בעייתיות זו נובעת מהכוונה להביע מסר אנטי מלחמתי, שבמהותו הבסיסית יש בו אמירה אמביוולנטית, ומהשאיפה להפוך את המלחמה לבידור.

בעייתיות זו מלווה גם את "1917", סרטו של הבמאי הבריטי סם מנדס ("אמריקן ביוטי", "חלון פנורמי", "סקייפול"), שמסומן כאחד המועמדים המובילים לזכייה באוסקר. אך שני גורמים ממתנים במקרה הנוכחי בעייתיות זו. האחד הוא המלחמה עצמה, שנגמרה לפני כ–100 שנה ומבחינה זו קל יותר לחלץ אותה כבר מהקשרה ההיסטורי. השני נוגע בכתובית צנועה המופיעה בסוף הסרט המכריזה שמנדס מקדיש אותו לסבו, הסופר אלפרד מנדס, שנהג לספר לו סיפורים מימי מלחמת העולם הראשונה. היבט זה מקל על קבלתו של הסרט כסרט מלחמה בעל נפח הרפתקני מיתולוגי. היבט זה מבליט גם את השוני בין "1917" לסרט המלחמה המשובח הקודם שביים מנדס, "ג'ארהד", שהתרחש במלחמת המפרץ הראשונה והיה בעל גוון ריאליסטי עטוף באירוניה, שאינה נוכחת בסרט החדש.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ