"קדימה" של פיקסאר: היי, זה חד־קרן מחטט בזבל

סוד הקסם של אולפני פיקסאר הוא ביכולת להחדיר אנושיות בדמויות אנימציה ממוחשבת. "קדימה" אמנם עומד ביעד, אך בצורה מגושמת. מרוב מאמץ לפרוט על כל הרגשות, הסרט נעדר את העומק הרגשי והתחכום שאליהם התרגלנו

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
  • שם הסרט: "קדימה"
  • במאי/ת: דן סקנלון
  • שנה: 2020
  • ז'אנר: אנימציה
  • ארץ: ארה"ב
  • דירוג: 3.5 כוכבים

כשמתלבטים איזה סרט לבחור לראות, הדבר המתבקש הוא לבדוק מי הם הבמאים, התסריטאים והשחקנים שחתומים עליו. במובן הזה, סרטי פיקסאר הם תופעה ייחודית. אחרי 22 סרטים על פני 25 שנים, בחירה בסרט של אולפני האנימציה היא לרוב הימור מוצלח על סרט חכם ורגיש, שיספק מבוגרים וילדים כאחד. "קדימה", הסרט החדש של פיקסאר, אמנם מוכיח כי האקסיומה הזו עוד עובדת — אך הוא מזכיר כי גם לפיקסאר יש מנעד, ולא כל סרט הוא יצירת מופת. הסרט החדש של הבמאי־תסריטאי דן סקנלון ("בית ספר למפלצות") נראה בתחילתו כסרט נעורים כמעט בנאלי. הצופים פוגשים את הגיבור איאן (טום הולנד) ביום הולדתו ה-16. הוא נער מבולבל ומגושם, שרק רוצה להתקבל על ידי קבוצת נערים בבית ספרו. אחיו הגדול בארלי (כריס פראט) הוא סימפתי סך הכל, אך מביך אותו מול חבריו לספסל הלימודים. אמו (ג'וליה לואי־דרייפוס) נחמדה אך קצת חונקת, ולאביו החורג כלל אין לו סבלנות.