אין משמעות לזמן בסרט "שנים". רק לכאב

משפחה המתעקשת להישאר יחד למרות שהאב נמצא בכלא כבר 20 שנה עומדת במרכז הסרט התיעודי "שנים". מאחוריו ניצבת במאית צעירה ומבטיחה

אורון שמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורון שמיר

גיבורת הסרט התיעודי "שנים" (Time) מצהירה על עצמה כבת לאחת משני מיליון משפחות בארצות הברית שחיות במצב דומה לשלה. בעלה כלוא בבית סוהר במדינת לואיזיאנה וממתין למיצוי גזר הדין, או המתקת עונשו. זה המצב המשפחתי של סיביל פוקס ריצ'רדסון, או פוקס ריץ' כפי שהיא מכנה עצמה.

מאז 1999 היא תיעדה את חייה באופן כפייתי, צילמה את עצמה ואת ילדיה שלה ושל רוברט הכלוא — גם בשבילה אבל בעיקר בשבילו. תיעוד של השגרה שהוא מחמיץ, של הזיכרונות שחסרים לו: לראות את הילדים גדלים, לשמוע את זוגתו נלחמת בשבילו. הבמאית גארט בראדלי ביקשה לצלם אותה ואת מאבקה, והופתעה מכמות חומרי הארכיון שברשותה. היא יצרה סרט שהוקרן בעשרות פסטיבלים וכעת זמין לצפייה באמזון פריים וידיאו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ